אליעזר וייטמן נולד ב- 24.1.1891
חיה קלארה וייטמן לבית ארטל נולדה ב- 15.5.1892 בברלין, גרמניה
האב קנה לביתו ציפורה ( שנולדה בברלין בשנת 1924 ) מתנת לידה : אדמה בארץ ישראל, את האדמה קנה מחברת "משק" שהייתה בהמשך החברה "להכשרת מפרץ חיפה" התשלום על האדמה היה בלירות מצריות.
חיה רצתה לעלות לארץ מיד לאחר נישואיה עם אליעזר וייטמן. לבסוף עלתה בתום מלחמת העולם הראשונה במרס 1934 מברלין לאחר פרעות רבות שעברו המשפחה, הם עלו לאחר 5 ימי הפלגה באנייה "אלאיטליה" בים סוער מאוד, אך לא היה גבול לשמחה והם נכנסו לנמל חיפה בשירים וריקודים סוערים.
בתחילת הדרך המשפחה חיה במלון ובהמשך שכרו דירה ברחוב פבזנר 18, בחיפה. מחיר הדירה היה גבוה ועל מנת להתחלק בעלות המשפחה קלטה עולים חדשים שהגיעו בעליה אילגאלית (לא חוקית) והשכירה להם חלק מהדירה.
מיד עם בואו לארץ, חיפש אליעזר את האדמה שקנה שנים קודם לכן ומצא אותה במקום נידח (שנקרא בעתיד סביניה). אליעזר החל בבניית הבית בקריית ביאליק וסיים את הבנייה באפריל 1935 לאחר קשיים רבים בשל חוסר ניסיון בבניה על אדמה כבדה ושחורה ובעקבות כך ההוצאות היו מעבר למצופה.
באפריל 1935 עברה המשפחה לגור בביתם ברחוב אשל 23 ללא חשמל וללא כביש גישה ונחיל דבורים שכבש את חדרי השירותים. בנוסף הגיעו גם עקרבים, נדלים, עכברים ונחשים. הבתים בשכונה היו רק בתים בודדים של "הקבוץ הווינאי" וחבריו גרו בצריפים ובחולות מה שהיה בהמשך רחוב אפרים.
נחל הפוּאָרָה (גדורה) שבדרך כלל היה נחל אכזב אולם אחרי גשמים התמלא במים ועדיין לא היה עליו גשר מעבר והיה צורך להחליק על צינור המים שעבר מעל הפוארה. אליעזר הוא זה שבנה את הגשר שמעל הפוארה.
המשפחה חיה במשך 13 שנה ללא מקרר והיו מגיעים רכובים על אופניים להביא קרח שבחלקו היה נמס בדרך ולכן כל ארוחה בישלו בסמוך לאכילתה ובשבת היו מעבירים את המאכלים ממקום למקום על הרצפה ליד פתחי מרפסות על מנת להרחיקם מהשמש ולקרבם לרוח כשהם מכוסים במגבות רטובות.
קושי נוסף היה הבדידות, מאחר והבית גבל בשדות וגם הדאגה למשפחה שנסעה בכל יום לחיפה בדרכים מסוכנות מאחר שבשנת 1936 השתוללו פרעות וחיה נשארה בבית לבד במשך שעות רבות ללא טלפון ואמצעים להתקשר למישהו או לדעת מה קורה עם בני המשפחה שבדרכים. באחד הלילות נשמעו יריות מכיוון השדות ו-2 חברי ההגנה הגיעו במרוצה לבית ויחד עם אליעזר הלכו לחלון הפונה לכיוון הירי והיו מוכנים להשיב אש.
מאותו היום 3 ילדי המשפחה הצטרפו לכוחות ההגנה בקריית ביאליק, ובהמשך הקימה ההגנה עמדה שהיתה מבנה בטון קטן ואטום עם פתחי ירי מול הבית וחברי ההגנה שהו בבית עם עלות השחר ולא סגרו אחריהם את התריסים וכך נכנסו יתושים לבית וחיה חלתה במלריה טְרוֹפּיקָה קשה מאוד. הרופא הגיע ורשם לחיה מרשם לכינין מה שעזר לה להתגבר לאט לאט.
בקצה מגרש הבית הוקם גם סליק נשק למקרה הצורך.
אליעזר נסע פעמים רבות לחו"ל גם על מנת למצוא את אחותו ולנסות לעשות עסקים בארה"ב. המשפחה חוותה קשיים גם בעקבות הפרעות וגם מצבם הכלכלי היה קשה ועם פרוץ מלחמת העולם השנייה נשאר אליעזר בארץ ועזר יחד עם קבלני בניה לבנות ולפתח את שכונת סביניה וקריית מוצקין.
אברהם הבן הצטרף לפלמ"ח ובקיץ 1946 נעצר ע"י הבריטים וביוני 1947 שוחרר באופן מפתיע.
לאחר הכרזת המדינה השתתף זאב בקרבות עזים במרכז ובצפון ועזר בהוצאת גופות שנפלו בתחום האויב ועזר בהבאתם לקבורה בארץ ישראל.
חיה נפטרה לאחר מחלה קשה כשהיא בת 73 בריאותו של אליעזר התרופפה מרוב צער.
את שארית חייו הקדיש להקמת "קרן חיה" לגמילות חסדים ולהקמת "בית חיה" בית למועצה הדתית של קריית ביאליק ולמגורי הרב של הקריה, ברחוב הזית 13.
לאליעזר וחיה וייטמן חמישה ילדים: אברהם, זאב, נחמה, יצחק וציפורה.
חיה נפטרה בגיל 73 ב-4.1.1966
אליעזר נפטר בגיל 79 ב- 6.1.1971
חיה ואליעזר קוברים בבית העלמין צור שלום, קריית ביאליק
