אדית לבית בלנק נולדה בברלין , גרמניה.
היתה חברת תנועת "בלאו וייס"[1] ועלתה לארץ בשנת 1929 בניגוד לרצון משפחתה.
בגרמניה למדה הוראת גימנסטיקה[2] , וכאשר עלתה לארץ החלה את הקריירה שלה כמורה לגימנסטיקה בתל אביב ושיתפה פעולה עם גורית קדמן[3] (קאופמן) המורה הידועה בריקוד בעלת "פרס ישראל".
בן ציון (קַצֵב) נולד בשנת 1902 בקייב שבבית המועצות (רוסיה) . לפני עלייתו לארץ שהה שנתיים בהולנד, שם למד והשתלם בגידול דגים בבריכות על מנת שיהיה לו ממה להתפרנס בארץ.
בתחילת שנת 1920, עלה לארץ והיה בין ראשוני העובדים בפיתוח ענף הדגים והבריכות של שוורץ וזיצר שהיו חלוצי הענף ושם הכיר את אדית.
בן ציון קַצֵב ואדית נישאו ב- 23.3.1933
אדית וקַצֵב בנו את ביתם בקריית ביאליק ברחוב אפרים 13 ונמנו עם ראשוני המתיישבים בקריה בשנת 1935. קַצֵב היה מראשוני המתגייסים ליחידות היהודיות בצבא הבריטי והיה הנוטר (השומר) הראשון בקריות בתקופת הקוממיות ומלחמת השחרור. בן ציון היה פעיל ב"הגנה"[4] ובביתו בארון בחדר המגורים, היתה תחתית כפולה , ושם היה "סליק"[5] ובו הוסתר נשק. לאחר מותם נמצא שם אקדש ישן.
אדית היתה יותר ממורה, היא מעולם לא הסתפקה בידע שרכשה ושאפה תמיד להתקדם ולהשתלם תוך לימוד מתמיד של חידושים במקצוע. הידע שלה והאינטואיציה המעמיקה באנטומיה של הגוף וכן אהבתה לזולת, פתחו לפניה אופקים חדשים.
כאשר פרצה בארץ מחלת הפוליו (שיתוק הילדים ), נסעה לאנגליה כדי ללמוד את תורת השיקום של קורבנות המחלה אצל פרופ' גוטמן , אורתופד מפורסם מפליטי גרמניה , שהיה המומחה הגבוה ביותר בנושא השיקום.
ההבנה בנפש האדם יצרה מצב בו רבים שסבלו מכאבים בדב, בגפיים, פנו אליה וביקשו את עזרתה ותמיד נענו. שיעורי ההתעמלות היו גם מפגש חברתי והזדמנות לפרוק מועקה נפשית ולקבל עידוד.
אדית ובן ציון קַצֵב נכנסו לגיל זיקנה תוך התמודדות בכבוד. מעולם לא חשפה את ייסוריה ומכאוביה בפני תלמידיה וחבריה. במסירות רבה שמרה על בריאות בעלה שסבל ממחלה קשה. למרות שגם היא חלתה במחלה , ידעה להסתיר את מצבה ההולך ומחמיר באחרית ימיה לא נחסכו ממנה הייסורים טרם מותה ודאגותיה האחרונות היו מופנות לאשפוזו של בן ציון קַצֵב בעלה.
בן ציון קַצֵב מת מיתת נשיקה באותו בי"ח והיא נפטרה תוך שלמות ושלווה כפי שידעה כל חייה.
הזוג היה חשוך ילדים . אדית צוותה את כל רכושה וביתה לעירית קריית ביאליק לה היתה קשורה בכל נימי נפשה מאז שהגיעה לקריה. ביתם הפך לשם דבר , "בית ירקוני" משמש מרכז יום לקשיש בקריית ביאליק.
בן ציון קַצֵב נפטר ב – 28.8.1981
אדית נפטרה ב- 17.10.1981
בן ציון קַצֵב ואדית קבורים בבית העלמין צור שלום, קריית ביאליק
[1] בלאוּ-וייס הייתה תנועת נוער יהודית בגרמניה. התנועה נוסדה ב-1912 בראשות ד"ר יוסף מרכוס, וייעדה עצמה לבניהם ובנותיהם של משפחות מתבוללות, שהיו מעוניינים בתנועת נוער כללית, אבל נדחו על ידי תנועות הנוער הלאומיות הגרמניות שסירבו לקבל יהודים לשורותיהן.
[2] התעמלות
[3] גוּרית קדמן (גרט קאופמן) הייתה חלוצת מפעל ריקודי העם והמחול בישראל. רקדנית, כוריאוגרפית, מורה לריקוד וחינוך גופני. כלת פרס ישראל בתרבות המחול לשנת תשמ"א.
[4] ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה. "ההגנה" הוקמה ב-1920 על מנת לכונן הגנה כוללת ליישוב מפני התקפות ערביי הארץ
[5] "סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בארץ ישראל בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי
