עמנואל נולד ב- 14.8.1892 בגליציה באוסטריה (היום פולין).
במלחמת העולם הראשונה[1] לחם בצבא האוסטרי והתכוון ללמוד הוראה ולהיות מורה. בעצת אביו והוא נכנס לעסקי הטקסטיל של המשפחה.
בתיה לבית וולקנפלד נולדה בבריסק[2] ליד קרקוב , פולין .
בשנת 1921 נישאו עמנואל ובתיה. עמנואל רכש בית בן חמישה חדרים ושתי חנויות . חנות אחת שימשה את המשפחה לממכר בגדים וכלי מיטה והשאר הושכר. בקומה אחת הקים מעל לייצור טקסטיל ואוחר יותר הושכר המקום לתנועת "החלוץ" [3] הציונית. עמנואל ואשתו השתלבו בחיי הסביבה והתנועה הציונית וחיו חיי משפחה שלווים יחד עם שתי בנותיהן.
גם לאחר לידת שתי הבנות , המשיכה לעבוד בחנות.
עם עליית היטלר לשלטון , עמנואל שהיה ציוני, חיפש דרך לעלות לישראל. בשנת 1934 קנה כרטיסי הלוך וחזור על מנת להוכיח לשלטונות המנדט הבריטי[4] שיש לו כסף.
בתיה והבנות נשארו בגרמניה. האנטישמיות גברה והיתה סכנה לחזור לגרמניה ועמנואל נשאר בתל אביב.
לאחר שהיה שנה בארץ, התאזרח וכך יכול היה להביא את בתיה אשתו ושתי הבנות לארץ.
בשנת 1935 עלתה לארץ עם הבנות.
דרך "התאחדות עולי גרמניה"[5] נרשם לשכונת עולי גרמניה שנבנתה בחולות מפרץ חיפה (היום קריית ביאליק). בשנת 1935 עברו להתגורר בקריית ביאליק בתנאים קשים יחסית לעומת החיים שחיו בגרמניה. הם שכרו דירה והסתפקו במועט וחיו בצמצום.
הם החלו לבנות את ביתם וכעבור שנה בשנת 1936 עברו לגור בביתם ושתלו בגינה ירקות ועצי פרי כמו: עצי תאנה, זית, וגם גידלו ענבים .
עמנואל עבר הסבה מקצועית לנגרות, אבל הבין שבעבודות בניין לא יצליח לפרנס את משפחתו. בשנת 1937 החל למכור לחם לתושבי הכונה. הוא עבר באופניים מבית לבית ומאוחר יותר היה לו תלת אופן עם ארגז ללחמים.
עמנואל אהב לנגן בפסנתר בשעות הפנאי. באחת החגיגות שארגנה ה"אגודה ההדדית" [6] ועמנואל היה חבר בה לקחו את הפסנתר לכיכר במרכז הקריה ועמנואל ניגן לתושבים.
בשנת 1943 קיבלה המשפחה את הכספים שהיו לה בגרמניה במסגרת הסכם ההעברה[7] ופתחו חנות קטנה ברחוב קק"ל 3 בשנת 1947.
בתיה ועמנואל היו פעילים מאד בקהילה.
בתיה היתה פעילה מאד בעזרה לזולת ביישוב, בהנהלת "עזרה לאחים" וייסד הרב ד"ר לוי "ביקור חולים". כמו כן היתה פעילה במחסן הבגדים "יד שנייה" וכתבה את כל הפרוטוקולים בגרמנית כמובן. בתיה התנדבה ל" איגוד ישראלי ילדים נפגעים" ועזרה לחולי פוליו [8].
עמנואל היה בין מקימי בית הכנסת המרכזי ומבין ראשוני המתפללים . שימש כגבאי וחבר ועד בבית הכנסת והקדיש לכך הרבה מזמנו. עמנואל היה חבר פעיל בחברת קדישא עוד בזמן שלא היה בית עלמין בקריה, והמתים נקברו בחיפה.
בשנת 1960 סגרו את החנות שהייתה ברשותם ונהנו מכספי השילומים מגרמניה.
בערוב ימיהם נהנו בתיה ועמנואל מחיים שקטים ומהנכדים
עמנואל נפטר בגיל 74 ב- 13.1.1966
בתיה נפטרה בגיל ב- 15.6.1977
עמנואל ובתיה קבורים בבית העלמין צור שלום, קריית ביאליק
[1] מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918,
[2] בריסק (בלארוס) – עיר בבלארוס על גבול פולין, בין מלחמות העולם הייתה בפולין
[3] הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
[4] "מממשלת המנדט" היא הממשלה הבריטית שפעלה בארץ מתוקף המנדט שקיבלה מחבר הלאומים, משנת 1923 ועד קום המדינה
[5] ארגון יוצאי מרכז אירופה הוא עמותה ישראלית הפועלת למענם של יוצאי ארצות מרכז אירופה – גרמניה, אוסטריה, צ'כיה, שווייץ וצאצאיהם, אשר גרמנית היא שפתם ומורשת תרבותם. הארגון נוסד בשנת 1932 בשם "התאחדות עולי גרמניה"
[6] האגודה הוקמה בתאריך 26.6.1934 , נרשמה כאגודה שיתופית בהתאם לפקודת האגודות של השלטון המנדטורי בא”י. מטרת האגודה הייתה הקמת ישוב של עולי גרמניה בעמק זבולון. בתקופה שבין ספטמבר 1934- ספטמבר 1935 הצטרפו 102 אנשים לאגודה.
בתחילת דרכה, עיקר הפעילות של האגודה קניית קרקעות לפיתוח ולבנייה.
חבר אגודה יכול היה להיות רק מי שקנה בית בקרית ביאליק והפך לתושב המקום.
האגודה דאגה לצרכי הפרט והכלל.
[7] הסכם העברה )טרנספר(היה הסכם שנחתם ב-25 באוגוסט 1933 בין השלטונות הנאציים לבין הסוכנות היהודית. מטרת ההסכם הייתה לאפשר ליהודי גרמניה למכור נכסים ורכוש אחר, הנמצאים בבעלותם שלטון גרמניה הנאצית ולהעביר את תמורת המכירה לארץ ישראל ולהשיב את הכסף לעולים מקרב יהודי גרמניה .
[8] פוליו (poliomyelitis) הוא מחלה המוכרת יותר בשם "שיתוק ילדים",
