ליאו יהודה נולד ב- 29.9.1902 להוריו דוד משה ורבקה מנהיים בעיר גראודנץ בפולין.
חנה למשפחת וולפגנג נולדה ב- 16.4.1912 בעיר ברנשטט בגרמניה.
אביה אברהם אלברט וולפגנג היה מורה לנגינה, חזן ודרשן הקהילה היהודית.
המשפחה עברה להתגורר בעיר ברסלאו ובבית הרבו לנגן ולשיר.
בגיל 20 עברה לעיר הנובר שבצפון גרמניה לפנימיית נשים ולמדה כלכלת בית .
ב- 7.3.1932 נישאו ליאו יהודה וחנה.
יהודה עסק בממכר שוקולד עבור חברה מקומית. באחת מנסיעותיו נעצר ע"י נאצים
והם איימו עליו.
ליאו יהודה יחד עם חנה אשתו החליטו לעזוב את גרמניה ולעלות ארצה.
בעזרתה של רחה פראייר[1] נשלחו ל"הכשרה" חקלאית ומשם עלו ארצה בספטמבר
1933 והתגוררו בחיפה. בחיפה נולדה הבת נעמי . זמן קצר לאחר מכם בשנת 1934
עברה המשפחה להתגורר בקריית ביאליק.
יהודה התפרנס למחייתו כפועל בניין, טפּסן[2] בחברת הבניה שהקימה את בתי
הקריה. נעמי טיפלה בבת נעמי והיתה עקרת בית.
בשנת 1941 התגייס יהודה לצבא הבריטי. יהודה גויס לחיל הנדסה והיה במצרים עד
סיום מלחמת העולם השנייה ( 1945 ). באותה תקופה היו הפצצות על בתי הזיקוק
שבמפרץ חיפה, ובתים נפגעו בקריית ביאליק .
חנה ובתם נעמי עברו להתגורר בפרדס חנה השקטה. חנה השתלבה בקהילה ובחיי
החברה והיתה מאושרת.
בשובו של יהודה , הצטרף לחנה ונעמי בפרדס חנה. שם הקימו בית . לפרנסתו עסק
כקבלן בניין. יהודה התנדב בקהילה ואימץ מועדון עיוורים בעיר חדרה ותרם רבות
בקהילה.
חנה המשיכה להתגורר בפרדס חנה לאחר מות בעלה ולאחר מכן עברה
להתגורר עם ביתה נעמי ברחובות .
ליאו יהודה נפטר בגיל 68 ב- 29.11.1970
חנה נפטרה בגיל 74 ב- 12.6.1986 יהודה וחנה קבורים בבית העלמין בפרדס חנה
[1] רֶחָה פְרַיֶאר )בגרמנית: Recha Freier ( הייתה מייסדת עליית הנוער, המפעל להכשרת ילדי ישראל, הקרן למלחינים ישראלים והטסטמוניום. ציונית מעשית, סופרת ומשוררת. ד"ר לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית ירושלים, כלת פרס ישראל למפעל חיים, על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה בשירותי רווחה, קהילה ונוער (1981)
[2]טַפְסָן – פועל בנייה האחראי ליציקת הבטון וכן עבודה על פיגומים
