טוביה סביצקי נולד ב- 5.8.1898 בסְלוֹנים[1] שברוסיה הלבנה – בֶּלָארוּס
בלה לבית מרמינסקי נולדה ב- 5.10.1901 בסלונים
טוביה ובלה השתייכו לתנועת הנוער "החלוץ[2]" ו"פועלי ציון[3]" ולימים טוביה היה מזכיר תנועת "צעירי ציון[4]" . סניף "צעירי ציון" בברסלאו היה פעיל מאד והשתייך להסתדרות הציונית העולמית. טוביה שלט בעברית (עוד לפני עלייתו לארץ) וסייע בהוצאת העיתון שנכתב בעברית וביידיש.
טוביה למד ועבד ברוקחות.
בלה עבדה כעוזרת רוקחות.
בשנת 1923 נישאו בלה וטוביה. בני הזוג כברו לגרמניה , עם המעבר של העיר סלונים לפולין. המעבר לגרמניה היה קשה. יהודי גרמניה קראו ליהודים המהגרים "אוֹסְט יוּדֵן" (יהודי המזרח) וגחו אותם מבחינה חברתית.
בשנת 1928 נולד נחמיה, בנם הבכור.
בשנת 1933 גורש טוביה מגרמניה כיוון שהיה חסר נתינות[5] והמשפחה עלתה לארץ. בתחילה התיישבו בחיפה ובשנת 1936 עברו לקריית ביאליק.
טוביה התפרנס מעבודת צבעות בארץ ובלה היתה עקרת בית וטיפלה במסירות בילדיה.
לטוביה ובלה שני ילדים: נחמיה נולד ב- 7.2.1928 בגרמניה וביתם אדיבה נולדה בארץ.
טוביה נפטר בגיל 79 ב- 6.8.1976
בלה נפטרה בגיל 76 ב- 28.6.1977
טוביה ובלה קבורים בבית העלמין הר המנוחות , ירושלים
[1] סְלוֹנִים היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס
[2] הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19, והיא התקיימה עד השואה.
[3] "פועלי ציון" הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19. פועלי ציון הייתה הציר המרכזי של הציונות הסוציאליסטית, ומנהיגיה היו למנהיגים הראשיים של מפא"י, תנועת העבודה והיישוב עד הקמת המדינה, ולאחר מכן במדינת ישראל.
[4] צעירי ציון הייתה תנועה עממית של יהודים ציונים צעירים שהדגישה ציונות מעשית של עלייה, חלוציות ועבריות. רוב חברי התנועה גם נשאו שאיפות סוציאליסטיות. התנועה נוסדה ברוסיה ב-1903 על סמך תאים שהחלו להתארגן בסרביה כבר ב-1898. התנועה הקימה סניפים גם בגליציה, פולין ורומניה.
[5] נתינוּת היא מעמד משפטי המשתמעת ממנו השתייכות למדינה.
