נולד ב- 2.4.1904 בעיר שומני באוסטריה.
עלה לארץ בשנת 1920, היה חבר בארגון השומר[1].
יוכבד לבית צבי וחיה הורוביץ נולדה ב- 27.6.1906 באוקוב בפולין. משפחתה היתה אמידה וניהלה בי"ח לשמנים אתריים שמוצריו נשלחו למדינות רבות. ביתם שימש בית ועד לציונים היהודים בעיירה שלהם ומהעיר הסמוכה זוניץ. אביה נמלט מהגייסות הרוסיים ושירת 3 שנים בצבא אוסטריה. אמה חיה נותרה עם שני ילדיה וחיה בתנאים קשים במלחמה (מלחמת העולם הראשונה[2] ונדדה ממקום למקום. בתום המלחמה , יעקב הסבא הביא את ביתו ושני ילדיה לבליץ והמשפחה התאחדה.
שלמה הצטרף לקיבוץ "שומריה"[3] , היום נקרא הקיבוץ יגור. עבד בסלילת כביש חרטיה, כיום טבעון, בהמשך עבר לגור בנהלל ועזר בייבוש קרקעות.
בשנת 1923 חלה במלריה קשה והרופאים יעצו לו לעזוב את הארץ.
בשנים 1922-23 החלו לפעול בעיר תנועות נוער ציוניות. יוכבד ואחיה הצטרפו לתנועת "השומר הצעיר"[4] והיו פעילים מאד וכן למדה עברית , בהשפעת אמה שהיתה ציונית, עם מורה פרטי לצד לימודים בבית הספר. לפני עלותה לארץ, למדה יוכבד כימיה וסיימה את לימודיה בהצטיינות ככימאית ולבורנטית[5].
בשנת 1933 עלתה כל משפחתה ארצה, והתגוררה בחיפה.
בשנת 1933 חזר שלמה ארצה לאחר שסיים לימודי הנדסת חשמל, אך בארץ לא מצא עבודה ולכן עבד בעבודות בנין.
ב- 1934 החל לעבוד כפקיד של שכונת עולי גרמניה[6].
בשנת 1936 הצטרפו יוכבד ושלמה ענבי (וינראוב) לגור בקריית ביאליק, שם חנכו את ביתם ברחוב זבולון[7] 26 . שלמה ויוכבד היו בין 50 ראשוני המתיישבים בישוב. שלמה מונה ע"י הממשל הבריטי, בתקופת המנדט כמוכתר המקום – שוטר מיוחד וקצין אירועים. בהמשך מונה כמזכיר הוועד ושימש בתפקיד זה כ- 17 שנה. כעשרים שנה ייצג כנבחר מפלגת מפ"ם[8] וכיהן כסגן ראש המועצה ותיק הכספים הופקד בידיו.
משנת 1973 ועד יציאתו לפנסיה עבד במפעל דשנים[9].
לאחר מלחמת יום כיפור יזם להנציח את בני הקריה שנפלו במערכות ישראל בשמורת "עין אפק"[10] ועסק בפעילות זו משנת 1975.
בשנים אחרונות לחייו פעל במסגרת עמותה למען הקשיש לפיתוח שירותים חשובים לגמלאים ובניית מרכזי תעסוקה כמו כריכיה, מתפרה ונגריה. כיום מועסקים במועדונים אלה ( של אש"ק[11]) כ- 75 גימלאים, 5 ימים בשבוע 4 שעות.
יוכבד היתה דמות מוכרת ופעילה מאד בקריה. היתה חברה ב"הגנה", עברה קורס עזרה ראשונה ובמסגרת זו יצאה לאימונים ולפעילויות, פעלה בארגון אימהות עובדות, קליטת עליה במעברות בקריה ובסביבתה. היתה חברה בוועד החינוך ומאוחר יותר היתה רכזת גננות. יוכבד עבדה בספריה העירונית לא מתאימים והצפיפות היתה רבה ובקיץ היה חום כבד מאד. יוכבד קשרה קשרים טובים עם הקוראים הצעירים והיתה אוזן קשבת לפונים אליה וסייעה כמיטב יכולתה בשקט ובצניעות. ביתם היה פתוח לכל ושימש מרכז פעילות מפלגתית של מפלגת מפ"ם.
יוכבד היתה ידועה ביצירותיה המקוריות. הפליאה ליצור מחומרי פסולת וחומרים טבעיים שאספה בטיוליה בחורשות ועל שפת הים. יוכבד עסקה בכיור, רקמה, אריגה, סריגת דוגמאות מיוחדות ואף הציגה חלק מיצירותיה בבית התרבות של בית כץ.
יוכבד נפטרה בגיל 76 ב- 14.8.1982
שלמה נפטר בגיל 82 ב- 20.9.1987
יוכבד ושלמה קבורים בבית העלמין צור שלום, קריית ביאליק.
[1] השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920. הארגון הוקם על ידי אנשי ארגון בר גיורא, ומטרתו המוצהרת הייתה "כיבוש השמירה" ו"כיבוש העבודה". כלומר: לימוד עבודת האדמה והמלאכות שבכל ענף ומקצוע, והעדפת העסקת יהודים על פני פועלים שאינם יהודים.
[2] מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה
[3] שׁוֹמְרִיָּה הוא קיבוץ צפונית-מזרחית ליישוב להבים, בצפון הנגב. הקיבוץ שייך למועצה אזורית בני שמעון.
[4] השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה בעם היהודי. התנועה הוקמה בשנת 1913 על ידי קבוצת נערים ונערות יהודים שביקשו למצוא דרך חדשה לחבריהם ולשאר בני עמם בגלות. התנועה פועלת במאות מוקדים בישראל וברחבי העולם ומקיימת פעילות חינוכית שבסיס רעיונה – "תיקון אדם – תיקון עולם"
[5] לַבּוֹרַנְט (בעברית: מַעְבְּדָן) הוא אדם, בעל תואר מתאים, העוסק בניהול מעבדה ובפיקוח על העבודה ועל הניסויים שמתבצעים בה.
[6] שלאחר מותו של חיים נחמן ביאליק הסבה את שמה לקריית ביאליק
[7] היום שדרות וייצמן
[8] מַפָּ"ם (ראשי תיבות: מפלגת הפועלים המאוחדת , הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית ישראלית, אשר הוקמה בינואר 1948 כאיחוד בין "מפלגת פועלים השומר הצעיר" ובין "התנועה לאחדות העבודה פועלי ציון " המפלגה קיימה קשר הדוק עם תנועת הנוער השומר הצעיר ועם תנועת הקיבוץ הארצי.
[9] חברת כיל חיפה (לשעבר "דשנים וחומרים כימיים בע"מ") מקונצרן כימיקלים לישראל, פועלת בתחום הדשנים והכימיקלים המיוחדים לצורכי חקלאות ותעשייה שונים
[10] שמורת עין אפק, הידועה גם כשְׁמוּרַת בִּצַּת אֲפֵק[3], היא שמורת טבע בעמק זבולון, מזרחית לקריית ביאליק. השמורה כוללת הן את המעיינות והביצות המהווים את מקורו של נחל נעמן והן את האתר הארכאולוגי תל אפק. השמורה הוכרזה ב-1979 והיא משתרעת על פני 660 דונם. ב-1996 הוכרה השמורה כ"אתר ראמסאר" בהתאם לאמנת ראמסאר לשימור ולפיתוח בר-קיימא של בתי גידול לחים.
[11] א.ש.ק עמותה למען הקשיש בקרית ביאליק
א.ש.ק נוסדה בשנת 1979 כאגודה ציבורית, על ידי מתנדבים תושבי הקריה,
במטרה לפתח ולהפעיל שירותים בקהילה למען שיפור איכות החיים לאוכלוסיה המבוגרת.
פעילות העמותה מתבצעת בשיתוף פעולה הדוק עם עיריית קריית ביאליק, משרד העבודה והרווחה
המוסד לביטוח לאומי וארגונים ומוסדות ארציים.
