פורדר (פורת) פריץ (אפרים) בנם של עמליה לבית הירשברג וחיים היימן נולד ב- 1.5.1902 בברסלאו[1], גרמניה.
הרמינה (מיצה, מרים) ביתם של אניה ווילהלם מרקוביץ נולדה ב- 18.6.1903 בעיר פּוֹזן, גרמניה.
אביו של פריץ נפטר כשהיה ילד קטן ואימו ניהלה את חנות המשפחה.
פריץ למד משפטים וכלכלה באוניברסיטת ברסלאו בגרמניה וסיים תואר ד"ר.
למשפחתה של הרמינה מרקוביץ היה מפעל לאבני חימר[2] והמשפחה התגוררה בכפר וחיה חיי רווחה. לאחר מלחמת העולם הראשונה , עברה המשפחה לברסלאו שם הרמינה למדה הכשרה חקלאית ממניעים ציוניים לקראת עלייתה לארץ.
ב11.12.1928 נישאו פריץ והרמינה בברסלאו.
הזוג עבר להתגורר בהמבורג, גרמניה. שם נולד בנם הבכור חיים.
עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה בשנת 1933, פוטר פריץ מעבודתו והמשפחה עלתה עם בנם חיים לארץ ישראל והתגוררו בחיפה.
בשנת 1936 עברו לביתם בקריית בקריית ביאליק. בקריית ביאליק נולדה ביתם אביבה. בגינה גידלה הרמינה ירקות ועצי פרי . חלק מהיבול נמכר לחנות ירקות כתוספת להכנסת המשפחה.
ד"ר פורדר עבד בתפקידי מינהל ופקידות באזור חיפה והקריות כגון: מזכיר וועד קריית חיים ופקיד קבלה בקופת חולים בחיפה.
בשנת 1938 – עברה המשפחה לירושלים בעקבות עבודתו של ד"ר פורדר. הרמינה עסקה בניהול ואחזקת משק הבית. בזמנה החופשי למדה עברית, אנגלית וכן אהבה לקרוא ספרים.
בשנת 1945 – ד"ר פריץ עבד בוועד הלאומי בירושלים במשרדו של יצחק בן צבי, שהיה נשיא הוועד הלאומי.
בשנת 1947-בהתקפה על המוסדות הלאומיים , נפצע פריץ קשה אך החלים מפציעתו. עם קום המדינה בשנת 1948 שימש כיועץ הכלכלי של דב יוסף שהיה המושל הצבאי של ירושלים. בהמשך, ד"ר פריץ כיהן בתפקיד דומה במשרד ההספקה והתקצוב עם השר דב יוסף. לבסוף כיהן בתפקיד מנהל התעשיות הקלות במשרד המשרד והתעשיה.
בתקופת מלחמת השחרור ברוח הזמן, ד"ר פורדר הסב את שם המשפחה לפורת.
פורדר (פורת הרמינה (מרים) נפטרה בגיל 58 ב-18.5.1961
מרים פורת קבורה בבית העלמין חוף הכרמל, חיפה.
פורדר (פורת) ד"ר פריץ (אפרים) נפטר בגיל 69 ב- 11.2.1971 ד"ר אפרים פורת קבור בבית העלמין סנהדריה, ירושלים.
[1] ברסלאו בעבר היתה בגרמניה, היום היא שייכת לפולין.
[2] חֵימָר – חומר המצוי באדמה. ממנו ייצרו אבני בניין לחיפוי קירות וכן כלים מקרמיקה.
