ארנסט נולד להוריו רוזה ואמיל פינק ב- 24.1.1912 בווינה, אוסטריה והיה סוציאליסט
פעיל בימי נעוריו .
גיטה נולדה להוריה שרה ומנחם מנדל קורנפלד-פרנק ב – 24.12.1911 בדֶלְהָה , סלובקיה
למשפחה מרובת ילדים ודתית מאד.
גיטה נשלחה ללמוד במיכלוֹבצה )בצד דובר הגרמנית של הונגריה(. שם פגשה יהודים
צעירים שדברו על ציונות ועלייה לישראל. הוריה סרבו להתיר לה לנסוע, שכן לא נאה
לנערה יהודייה לנסוע לבדה. אביה נסע לרבי שיכתוב לו קמיע או קוויטל (פיתקה) על מנת
שתשנה את דעתה והיא לא תיסע לבדה. גיטה עמדה על דעתה. אביה חזר אל הרבי והוא
העניק לגיטה מטבע זהב, עליו ברכת דרך צלחה ומזל.
בשנת 1934 גיטה הגיעה לארץ עם אשרת תייר. עם הזמן, חלף תוקפה של האשרה והיא
נשארה בארץ באופן בלתי חוקי.
ב- 17.6.1934 , בהיותו בן 23 , עם עליית האנטישמיות באוסטריה עלה ארנסט לקריית
ביאליק עם קבוצת חברים לקיבוץ הווינאי .
את צעדיה הראשונים בארץ עשתה בתל אביב כעוזרת אצל ישראל רוקח ראש העיר, שם
חוותה חוויה ציונית. גיטה הצטרפה להמוני האבלים שליוו את חיים נחמן ביאליק ,
המשורר הלאומי, למנוחתו האחרונה, מבלי שתדע שלימים תתיישב בקריית ביאליק.
מתל אביב עברה למושב פוֹריה ליד הכנרת ומשם לחיפה שם עבדה כמוכרת בקיוסק בנמל
חיפה שם הכירה את ארנסט.
בשנת 1935 ארנסט וגיטה נישאו והחליטו להישאר בקיבוץ הווינאי בקריית ביאליק[1] והם
גרו כדיירי משנה כמו החברים שהגיעו מווינה, בשכירות אצל כמה משפחות בקריה.
ארנסט עבד למחייתו כפועל ייצור במפעל וולקן מצברים[2] לצד פעילותו הציבורית .
בשנת 1936 הצטרף ל"הגנה [3]" ולמשטרת היישובים, למפלגת פועלי ארץ ישראל ולמועצת
פועלי חיפה. במסגרת ההגנה השתתף בעליה לחניתה[4] וכן גויס להגנה על היישובים ב"שבת
השחורה"[5] . ארנסט נטל חלק בהגנה על הקריה בשנים 1948-1936 .
רק בשנת 1940 , קיבלה גיטה אזרחות פלשתינאית ע"י הנציב העליון של הוד מלכותו .
בשנת 1945 הסכימה האגודה של קריית ביאליק להקצות מגרשים לדיירי המשנה שהיו
חסרי הון עצמי. וארנסט וגיטה גרו ברחוב לנדאור 4, בקריית ביאליק .
משנת 1950 ארנסט היה חבר במועצה המקומית ולימים חבר מועצת העיר וכיהן כראש
ועדת הסעד, תמך במפעל הביגוד לנזקקים של "חברת עזרא לאחים" והיה בין מקימי
א.ש.ק.[6] בבית ירקוני.
כאשר צורפו לקריית ביאליק מעברת עיר המפרץ, קריית שמריהו, כורדני וצור שלום פעל
ללא לאות לשילוב מלא של תושבי השכונות וילדיהם בבתי הספר. כמו כן פעל לקידום
פתרונות לשיכון, להקמת בתי ספר כמו גם מסחר ותחבורה ציבורית בין השכונות .
כפו על וסוציאליסט לחץ על קופת חולים להקים בניין מרפאה ופעל לבניית אולם ספורט של "הפועל" ובית הסתדרות. כמו כן היה מעורב בבניית בית התרבות בית כץ (צמוד לביתם של אפרים וסבינה כץ) .
ארנסט היה חבר הנהלת האגודה ההדדית בקריית ביאליק ושימש כיו"ר האגודה משך 10
שנים עד הגיעו לגיל 89 .
גיטה עבדה כל ימיה ועזרה בפרנסת המשפחה. גיטה התנדבה לארגון אימהות עובדות
(לימים נעמ"ת), לטיפול בחולי פוליו באיל"ן ובעזרה אישית לאנשים חולים.
דלתה היתה פתוחה לכל נצרך אם במתן בסתר או בתרומה כספית .
בשנת 1982 קיבל ארנסט את אות "יקיר העיר" על עמידתו העיקשת ועקרונותיו למען
הציבור והירתמותו לטובת חלשים ונזקקים .
לארנסט וגיטה פינק שתי בנות תמר ואורה , 8 נכדים ו 18 נינים .
גיטה נפטרה בגיל 74 ב – 24.52.1986
ארנסט נפטר בגיל 90 ב – 13.6.2002
שניהם קבורים בבית העלמין צור שלום, קריית ביאלי ק
[1] עד שהתפרק לאחר 6 שנים וחלק מחבריו הקימו את קיבוץ ניר עם
[2] וולקן הינה החברה הוותיקה, הגדולה והמובילה בתחום ייצור מצברים בישראל. ההתמחות העיקרית של וולקן הינה
בפיתוח, ייצור ושיווק מצברים למגוון כלי רכב
[3] ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט
הבריטי, בין 1920 ל- 1948 , והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה. "ההגנה" הוקמה ב- 1920 על מנת לכונן הגנה כוללת ליישוב מפני התקפות ערביי הארץ .
[4] חֲנִיתה הוא קיבוץ בגליל המערבי, נוסד בשנת 1938 על גבול לבנון, מצפון-מזרח לשלומי. זהו אחד מיישובי חומה
ומגדל.
[5] השבת השחורה הוא כינוי שניתן ליום שבת, ל' בסיון תש"ו, 29 ביוני 1946 , שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל
סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים, קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית,
ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.
[6] אש"ק )ארגון שיקום קשישים( עמותה המפתחת ומפעילה תוכניות בתחום הרווחה, הבריאות, התעסוקה והחברה למען
הקשישים בקריית ביאליק וכן מרכז יעוץ והכוונה לקשיש
