יעקב (ישא) פלוטקין נולד ב- 23.11.1883 באודסה (אוקראינה)
טְשָּׁרָה בת אריה לבית קרביץ נולדה גם היא באודסה
מפאת פרעות היהודים ברוסיה וגם באודסה לאחר מלחמת העולם הראשונה, עזבו יעקב וטשרה את אודסה והיגרו עם בנם בן השלוש גאורג צבי לברלין. לאביו היתה חנות גדולה למטעמים ברובע יוקרתי בברלין.
עם עליית היטלר לשלטון, חזו הוריו את ההתפתחות האנטישמית והחליטו לעזוב את גרמניה. תחילה שלחו את בנם היחיד צבי גאורג לפלשתינה. הוא "נחת" בבית הספר החקלאי "מקווה ישראל"[1] , אך מעולם לא היה חקלאי.
ב- 6.8.1943 הגיעו ההורים יעקב ושרה טְשָּׁרָה Tschara)) לנמל יפו.
בזכות הקשר שהיה ליעקב פלוטקין עם קורט רופין[2] עוד בגרמניה, הם הצטרפו לשכונת עולי גרמניה בקריית ביאליק שהייתה בשלבי בניה.
יעקב העמיד צריף בכניסה לקריה. שרה ויעקב הפכו את המקום למכולת הראשונה ששירתה את כל תושבי השכונה במצרכים חיוניים, כאשר בני הזוג לבושים בסינרים לבנים צחים כשלג והניקיון מבריק מסביב. מנהג שנמשך שנים בצריף , היה חלוקת "סוכריה" לכל ילד ביום שישי , כולל לילדי מוסד "אהבה".
בשנת 1935 הוקם המרכז המסחרי ברחוב סידני קייט [3] ובו היו 3 חנויות. יעקב פתח חנות מכולת, כלי בית ובניין מתוך מחשבה לספק במקום אחד את המצרכים הדרושים לתושבים בשכונה החדשה.
בשנת 1938 נבנו עוד חנויות. יעקב מכר את חנות המכולת למשפחת יוליוס לוי ופתח חנות חדשה לכלי בית ,כלי עבודה וחומרי בניין. עד השלמת בניית החנות החדשה הועברה הסחורה לביתם ברחוב קק"ל 21.
יעקב צפה שקריית ביאליק תתפתח וקנה מגרש בסביניה (בפינת הרחובות קרן היסוד – אפרים) , מקום שהיה נחשב אז "סוף העולם" .
יעקב נהג לאמר: "כאן יהיה פעם משהו" והוא צדק.
בשנת 1935 פתח בשותפות עם משפחת פרידמן את מסעדת הפועלים ברחוב קק"ל .
לאחר פטירתו של יעקב בשנת 1941, היה לטשרה קשה לנהל את החנות לבדה
והיא נמכרה למשפחת סולומון שלימים היו שכנים ברחוב קרן היסוד.
שרה יזמה את בניית הבית במגרש שקנה יעקב ברחוב קרן היסוד1[4].
בשנת 1947 עברו להתגורר בבית הבן גאורג-צבי ורעייתו מרגוט-מרים (לבית רוזנטל), וילדיהם יעקב ואילן. בחזית הבית ברחוב קרן היסוד 1 ייסדה טשרה קיוסק שלימים הושכר בדמי מפתח לאדון יצחק קְרישֶּׁר והתושבים קראו למקום "הקיוסק של קרישר".[5]
עוד מימיה ברוסיה , נהגה טשרה אהבה לנגן בפסנתר כנף מתוצרת "שטיינר" שזכה למקום של כבוד בבית ברחוב קרן היסוד 1. טשרה נהגה ללוות בפסנתר את שירתה של הגב' קליין מרחוב אפרים. לאחר פטירתה של טשרה, הועבר הפסנתר לבית התרבות – בית כץ.
יעקב פלוטקין נפטר בגיל 58 ב- 4.4.1941
יעקב קבור בבית העלמין חוף הכרמל, חיפה
שרה פלוטקין נפטרה ב- 9.8.1963
שרה קבורה בבית העלמין צור שלום, קריית ביאליק
[1] מִקְוֵוה יִשְׂרָאֵל הוא בית הספר החקלאי והישוב העברי הראשון בארץ ישראל. בית הספר הוקם על ידי קרל נטר בשנת 1870, ממזרח ליפו, דרומית לדרך יפו-ירושלים. כיום לומדים בבית הספר 2,050 תלמידים, והוא מוגדר ככפר נוער חקלאי, היושב על שטח שמוגדר כחבל גלילי עצמאי
[2] קורט רופין עלה לארץ בשנת 1933 ונתמנה למנהל חברת הכשרת מפרץ חיפה. היה חבר הנהלת חברת הכשרת הישוב בא"י ויושב ראש "התאחדות עולי גרמניה" בחיפה. היה פעיל בסיוע לעולי גרמניה.
[3] היום רחוב ירושלים
[4] במקום התגורר צבי, בנו של יעקב ושרה פלוטקין והיה שם הקיוסק המפורסם של פלוטקין. כיום במקום בית קפה "לחם ארז"
[5] כיום במקום בית קפה "לחם ארז"
