צבי קרלינר נולד להוריו ברטה ב- 24.8.1905 בעיר בייטון , גרמניה בחבל שלזיה (כיום פולין).
רות בת אברהם לבית לנגה נולדה ב- 30.6.1908
צבי קרלינר, הצטרף בנעוריו לתנועת הנוער "בלאו וייס"[1] .
כאשר סיים את החל לעבוד ככורה פחם. לאחר מכן עבר לברלין, שם למד את מקצוע המסגרות[2]. ובגיל 20 עלה לארץ על סיפונה של האוניה "אדוארד" [3] , יחד עם חבורת אנשי מלאכה וחקלאים עם להט חלוצי במטרה להגשים את בניית הארץ לעם היהודי.
בארץ עבד למחייתו בעבודות מזדמנות ובעיקר במסגרות בניין וסלילת כבישים.
בשנת 1931, עם עליית היטלר לשלטון והתחזקות התנועה הנאצית חזר לגרמניה על מנת לשכנע את משפחתו לחסל את עסקיהם ולעלות לארץ אולם לא הצליח.
בשנת 1934 חזר לארץ והתיישב בחיפה ועבד למחייתו בקואופרטיב "להט" בעבודות מסגרות.
בשנת 1935, מתחתן עם רות לבית לנגה.
אחד מחבריו קרובו של עו"ד ריכרד קנוך שבנה לו בית בקריה, הזמין אותו להכיר את השכונה של "הייקים". בזמן הבניה, השכונה לא עשתה עליו רושם. אבל בגמר הבניה, נסע צבי קרלינר עם רות לראות את המקום ופגש חברים מתנועת הנוער בגרמניה וכן אווירה תרבותית נעימה.
פגישה זו השפיעה עליו להתגורר במקום. כאשר נוספו עוד מגרשים לבניה, הוא רכש אחד מהם. בניית הבית ארכה כשנה ובאוגוסט 1936 מתיישב עם רעייתו רות בביתם החדש והצנוע ב"שכונת עולי גרמניה"[4].
למחייתו עבד כמורה מקצועי בבית הספר המקצועי "טיף" בקיבוץ יגור. בשעות אחה"צ התחיל לפעול בענייני הציבור בקריה וב"הגנה"[5] היה פעיל בשמירה מפני התקפות הערבים באזור.
ב-1938 נרצח אחיו על ידי הנאצים , אביו נפטר ורק אמו עלתה לארץ.
באותה שנה נבחר לוועד האגודה החקלאית השיתופית של השכונה.
בשנת 1945 נבחר ליו"ר וועד הקריה ועבר ללמד מסגרות בבית ספר המקצועי "בסמ"ת"[6] בחיפה , שם עבד עד 1964.
בשנת 1950 ניהול הקריה עבר מוועד מקומי למועצה מקומית. כאשר התקיימו הבחירות הראשונות לרשויות המקומיות במדינה , נבחר צבי קרלינר כראש המועצה המקומית מטעם הרשימה הבלתי מפלגתי "ל" (למען קריית ביאליק).
כראש מועצה כיהן בהתנדבות . בבוקר עבד כמורה בבסמ"ת ואחר הצהריים היה מנהל את המועצה.
בשנת 1976 שר הפנים ד"ר יוסף בורג הכריז על קריית ביאליק כעיר. מר צבי קרלינר בן 71 נבחר לראשות העיר. בכהונתו הרחיב את שטח השיפוט של העיר, פיתח אזור תעשייה, ארגן תזמורת נוער, פעל להתקנת אולמות ומגרשים לספורט, פתיחת בריכת שחיה ברחוב יגור והרחבת רשת החינוך. במקביל שם דגש מיוחד על הדאגה לקשיש. בהמלצת פרופ' בתר, מנהל מחלקת הנפרולוגיה ברמב"ם , דאג לגיוס כספים לרכישת מכונה למכון הדיאליזה שנפתח בקריה.
קרלינר כראש העיר היה מקבל החלטה ולא נסוג ממנה, אפילו אם הופעלו עליו לחצים אדירים. כך היה ששלח משלחות לגרמניה. הוא האמין שרק דרך הידברות ומשלחות נוער ניתן יהיה לגשר בין העמים. בשנת 1966כרת ברית אחים תאומות עם שטיגליץ (ברלין)
קרלינר היה צנוע והסתפק במועט. קריית ביאליק היתה מפעל חייו ועיקבות פועלו ניכרו בכל אתר ואתר.
המוטו שלו היה: "הביוב לא ירוק והמדרכות לא אדומות". כינו אותו "בר מזל" על כי אינו קשור במפלגה. קרלינר ראה עצמו כבר מזל שאינו זקוק לחסדי מפלגות ואינו תלוי בהם. קרלינר ניהל את העיר משך 40 שנה
לצבי ורות קרלינר נולדה דניאלה
צבי קרלינר נפטר בגיל 80 ב- 17.11.1985
רות לבית לנגה נפטרה בגיל 87 ב- 10.9.1995
צבי ורות קרלינר קבורים בבית העלמין צור שלום, קריית ביאליק
[1] בלאוּ-וייס הייתה תנועת נוער יהודית בגרמניה. התנועה נוסדה ב-1912 בראשות ד"ר יוסף מרכוס, וייעדה עצמה לבניהם ובנותיהם של משפחות מתבוללות, שהיו מעוניינים בתנועת נוער כללית, אבל נדחו על ידי תנועות הנוער הלאומיות הגרמניות שסירבו לקבל יהודים לשורותיהן.
[2] המסגרים מייצרים שערים ממתכת, גדרות , כלי עבודה ועוד עבודות ממתכת.
[3] האניה נקראת על שמו של קצין הצי הסוחר הבריטי. הוא פיקד על מספר אוניות של חברת הספנות וייט סטאר ליין
[4] כיום עומד במקום בית רב קומות.
[5] ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה
[6] בסמ"ת בית ספר מקצועי תיכוני להנדסאים וטכנאים מוסמכים" היה בית ספר תיכון לחינוך מדעי וטכנולוגי שהוקם על ידי הטכניון בחיפה בשנת 1928 והיה בית הספר המדעי-הטכנולוגי הראשון בארץ ישראל
