אברהם נולד להוריו ישראל וחנה ב- 20.5.1889 בקריימשטיין שבגרמניה. הוא למד הנדסת בניין בברלין. לאחר מלחמת העולם הראשונה נשלח מטעם חברת "קרופ" למצרים, בקהיר הקימה החברה מפעל.
מרים נולדה להוריה שלמה וחנה ב- 17.1.1900 באלכסנדריה שבמצרים. היא הייתה אחת מבין 13 אחים ואחיות, כשהיא מבין הצעירים. מרים סיימה לימודי ביה"ס ושלטה בארבע שפות: אנגלית, ערבית, צרפתית ואיטלקית.
אברהם ומרים הכירו בקהיר ונישאו בשנת 1926. נולדו להם שלושה ילדים: ישראל, שלמה וחווה.
בשנת 1934 הגשים אברהם את חלומו הציוני ועלה עם משפחתו לפלשתינה (ארץ ישראל היום).
בחודשים הראשונים גרה המשפחה בחיפה ובשנת 1935 עברו לביתם ברחוב קק"ל 44 שבקריית ביאליק.
אברהם עבד בסלילת כבישים ולאחר מכן התגייס לנוֹטְרוּת[1].
בשנת 1939 התקבל לעבודה בחברת "סולל בונה[2]" כמהנדס בניין. בנוסף לכך היה שותף בעבודת המשק של אשתו מרים.
מרים הגיעה לארץ יחידה מכל משפחתה הענפה ומחייה הנוחים במצרים. בארץ החלה לעבוד את האדמה סביב הבית, להקים לול תרנגולות ולגדל פירות וירקות. כל זאת סמוך לגידול שלושת ילדיה. פעם בשנה נסעה מרים לבקר את משפחתה במצרים אשר ממנה שאבה תמיכה ועידוד.
במלחמת השחרור נפל בנם כחייל בצבא. לקישור לדף יזכור
אברהם נפטר בשנת בגיל 63 ב- 19.11.1962
מרים נפטרה בגיל 80 ב- 24.8.1980
אברהם ומרים קבורים בבית העלמין שדה יהושע , חיפה.
[1] נוטרוּת היא כינוי לכוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים". הם פעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936–1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים.
[2] סולל בונה היא מחברות הבנייה הגדולות בישראל, והוותיקה שבהן
