ציפורה מירל 'ה בת אסתר ואברהם באום נולדה ביולי 1884 בטרנוב, פולין.
יעקב יוסף בן אסתר ואברהם נולד ב- 13.1.1897 בטרנוב, פולין .
רגינה עבדה מגיל צעיר בחנות ואהבה מאד לקרוא. אביה עבד מחוץ לבית ורק בחגים היה
מגיע. לפני מלחמת העולם הראשונה עברה לגרמניה . שם התפרנסה מרוכלות[1]. היא
עברה עם מזוודה מלאה במצרכי מזון אותם מכרה שעברה מבית לבית ומכפר לכפר .
בסיום מלחמת העולם הראשונה חזרה לבקר את הוריה והדודים בפולין .
יעקב שירת במלחמת העולם הראשונה בצבא האוסטרי ונלחם באיטליה. בסיום
המלחמה הגיע לבקר את הוריו בפולין (שהיו דודים של ציפורה) והיה צריך לחזור
לאיטליה.
בפולין הכירו יעקב וציפורה . אימו של יעקב ביקשה שיצטרף לציפורה ויסעו יחד לגרמניה .
לאחר כמה חודשים נישאו ונולדו להם 3 בנות: אסתר, עפרה ועדה .
בשנת 1933 עם עליית היטלר לשלטון, נתלו שלטים על דלתות חנויות של יהודים
"יהודים החוצה". יעקב וציפורה החליטו לעזוב את גרמניה וב- 28.8.1933 עלו
לארץ ישראל והתגוררו תקופה קצרה בחיפה ואז נודע להם שבונים שכונה חדשה
לעולי גרמניה. הם נרשמו לקניית בית בשכונה.
בשנת 1935 עברו לקריית ביאליק והיו בין התושבים הראשונים בשכונה .
יעקב היה חבר ב"הגנה"[2] ועסק בשמירה על קריית ביאליק .
ציפורה היתה עקרת בית.
לא הייתה עבודה והמצב הכלכלי היה קשה. יעקב החל למכור נפט . יעקב היה עובר
בין הבתים עם פרד ועגלת נפט ומוכר נפט לתושבים.
ציפורה סבלה מאד מהאוויר הדחוס בעשן של המפעלים הכימיים במפרץ חיפה והם
עברו מסיבות בריאותיות להתגורר בכפר תבור ( שם התגוררה ביתם עדה )
ציפורה נפטרה בגיל 82 ב – 27.3.1966
יעקב נפטר בגיל 90 ב- 22.5.1987
ציפורה ויעקב קבורים בבית העלמין בכפר תבור.
[1] רוֹכֵל הוא סוחר נודד בדרכים, הסובב ממקום למקום, ומציע את מרכולתו לעוברים והשבים. כבר מימי קדם
מילאו הרוכלים את החסר בכלכלת השוק הרשמית, בכך שהעניקו לצרכנים את הנוחות שבשירות מדלת לדלת.
[2] ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל
בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל- 1948 , והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת
המדינה. "ההגנה" הוקמה על מנת לכונן הגנה כוללת ליישוב מפני התקפות ערביי הארץ .
