טרודה ופאול נולדו בגרמניה בשנת 1902.
טרודה עסקה בגרמניה בעבודה משרדית, הייתה מזכירה ב"חלוץ[1]" ושרה במקהלת האופרה בברלין.
פאול היה ד"ר לכלכלה בגרמניה. שימש כיועץ לחיסול רכוש ועסקים ועזר ליהודים להגר. בנוסף פאול היה חבר ב- K.I.V ובהנהלת ה"חלוץ" בגרמניה.
ובשנת 1934 עלו לארץ והגיעו לקריית ביאליק.
אימה של טרודה הגיעה ארצה בשנת 1935 ונפטרה באותה שנה.
שאר בני משפחתם של טרודה ופאול ניספו בשואה.
בשנת 1937 הגיעו לרח' קישון שבקרית ביאליק. בני הזוג היו מאוד פעילים בארגון עולי מרכז אירופה. פאול בגיל 70 למד באוניברסיטה לטינית וסיים בהצטיינות.
בקריה טרודה פעלה רבות בועדת התרבות, האמנות, המוסיקה וחוגים נוספים. יחד עם רות יעקובסון הקימה את אגודת "עזרה הדדית" למען תרומה עבור אנשים נזקקים.
במלחמת השחרור פעלה טרודה כסגנית מפקד. טרודה הייתה האישה הראשונה שקיבלה אות יקירת הקריה.
פאול היה חבר ועד בקהילה של חיפה.
רחל פישר ביתם, גרה בבית המשפחה ונכדיה – ענת, יותם ונדב.
שנורמכר פאול נפטר ב- 10.11.1983
טרודה נפטרה ב- 16.4.1983 פאול וטרודה קבורים בבית העלמין צור שלום, בקריית ביאליק
[1] הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל. ראשיתה בהתארגנויות ספונטניות בשנות ה-80 של המאה ה-19,
