שנירר ישראל ונחה ( נטי נטע)
ישראל נולד ב- 6.4.1902 בעיירה אולנוב, פולין.
נחה לבית גרץ נולדה ב- 6.8.1908 בליז'נסק , פולין
בשנת 1914 , בגיל 12 נפטרה אמו ובאותה שנה פרצה מלחמת העולם הראשונה. המשפחה התפזרה וישראל עבר להתגורר אצל דודתו בווינה , אוסטריה.
שם למד והשתלם במכללה למסחר ובסיום לימודיו עבר לברלין שם עבד בעסק למסחר בדים. בגיל 19 היה כבר בעל עסק עצמאי למסחר בבדים והיה חבר רשום באיגוד המסחר הגרמני.
בשנת 1921 התארגנה קבוצת חברים לעלייה לפלשתינה אך עלייתו של ישראל התעכבה בשל בעיות בריאות במשפחה.
בשנת 1927 התחתנו ישראל ונטי ובשנת 1929 נולד בנם יעקב.
ישראל היה פעיל בארגון הספורט "מכבי" והשתלם בספורט כח: קפיצים ומשקלות.
עם עליית הנאצים לשלטון הבין שעליהם לעזוב.
ישראל ובני משפחתו חוזרים למשפחה בפולין. נחה חוזרת לברלין וסוגרת את העסק וכנראה גם מוכרת את הדירה. באותה עת מתאפשרת עלייה קפיטליסטית[1]. מי שיש לו 1,000 לירות אנגליות יקבל אישור עלייה (סרטיפיקט).
בנובמבר 1933 עלו ישראל ונחה לארץ. מקום מגוריהם הראשון היה בחיפה ובידיהם די כסף לפתוח עסק. ישראל פוגש בחיפה בן עיירה שלו מפולין ובהשפעתו לומד טייחות. כעבור שנה נרשם לפרויקט בנייה של ארגון עולי מרכז אירופה וכך נוצר הקשר לקריית ביאליק. קבוצת הבנייה איתם עבד, ביצעה עבודות בנייה בקריה וישראל משתתף גם בבניית הבית בו בחר.
בשנת 1934 הגיעו נטי ובנם יעקב להתגורר בקריית ביאליק ברחוב סידני קיט[2] 16.
בשנת 1936 הצטרף ל"הגנה" ובהיותו חבר המועצה המקומית השתלה בקבוצת ה"גפירים"[3] אך למעשה שימשו אימוני הגפירים בקריה מסווה לאימוני נשק של ה"הגנה". ישראל הקים עם שותפים את קבוצת ביאליק לבנייה ושיפוצים ובמשך שנים היה יו"ר ארגון הקבלנים בקריות.
נטי עזרה לבעלה בניהול עסקיו. נטי פתחה לנות אופנה ראשונה לנשים בקריות בשם "טווס". עקב בעיות בריאותיות , מכרה את החנות והתמסרה לפעילות ציבורית ב"ועד למען החייל" . נטי התנדבה בבסיסי צה"ל וכן התנדבה בהפעלת מחסן לבגדים "יד שניה". הכסף שנאסף הוקדש לגמלאים מוגבלים בקריה.
בשנת 1972 קיבל ישראל את אות "יקיר העיר"
ומארגון הקבלנים הארצי קיבל את תואר "רב קבלן"
ישראל נפטר בגיל 80ב- 27.12.1981
נחה (נטי) נפטרה בגיל 94 ב- 21.12.2002
ישראל ונחה שנירר קבורים בבית העלמין צור שלום, קריית ביאליק
[1] לאנשים עשירים
[2] היום רחוב ירושלים
[3] הגפיר היה שוטר חלק מארגון הנוטרוּת – כוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שפעלו במסגרת המשטרה הבריטית וביוזמת הסוכנות היהודית החל ממאורעות 1936–1939 ועד להקמת המדינה בהגנה על היישובים היהודיים, על מפעלים שונים ועל דרכי התחבורה מפני התנכלויות של כנופיות הערבים. אנשי הכוחות נחשבו כ"שוטרים מוספים", דהיינו, אנשי כוח עזר למשטרה הבריטית, ששיתפה אותם עקב מחסור בכוח אדם וחשיבה שהדבר יביא ליותר שקט בארץ. למעשה, פיקד עליהם ארגון ההגנה, שניצל את הכוחות ואת נשקם לפעילויותיו השונות בהגנה ובהתיישבות.
