סבינה ואפרים כץ עלו לארץ מרומניה בשנת 1924 והיו המשפחה היהודית הראשונה שהתיישבה במפרץ חיפה. אפרים כץ ורעייתו סבינה חיפשו מקום להתיישב בו. למרגלות הר הכרמל נראה עמק זבולון שומם וביצה רחבת ידיים נראתה בשטח. השממה לא הרתיעה את משפחת כץ ובחזונם קיוו לעמק פורה שהחיים מפכים בו.
אפרים כץ הקים במקום צריף עץ ועסק בחקלאות. בספטמבר 1925 רכש אפרים כץ אדמות סביב מסילת הברזל המקשרת את חיפה לעכו וקרא למקום חוות סביניה ע”ש אשתו ותחנת הרכבת שהוקמה שם ע”י הבריטים, נקראה תחנת סביניה (היום תחנת קרית מוצקין).
בשנת 1927 חכר 10,000 דונם באזור מפרץ חיפה (היום קרית ביאליק). אדמה זו נזרעה בתבואות שונות, עצי הדר ובננות והיתה לחווה חקלאית משגשגת ובמרכזה צריף מגורים של משפחת כץ. באותה תקופה נהג אפרים כץ להביא מזון מחיפה, כשהוא רכוב על סוסתו ואת מי השתייה העלה מבאר אותה חפר במו ידיו, מעליה בנה את מגדל המים ששימש לשאיבת מים ולעמדת תצפית.
בשנת 1929 (מאורעות תרפ”ט) בזזו ערביי הסביבה את כל התבואות ותנובת עצי הפרי ושרפו את צריף העץ. למרות האסון הגדול, החליט אפרים להקים מחדש את משק סבינה שנחרב ואף לבנות בית אבן יציב שקיים עד היום.
בשנת 1934 נוסדה קרית ביאליק ואפרים כץ היה “המוכתר” הראשון של היישוב. לאחר פטירתו הועבר הבית לאגודה ההדדית לרווחת תושבי העיר.